מילים שאולות בעברית שמקורן בשפות זרות

מהן "מילים מושאלות" משפה לשפה ומדוע התופעה הזו מתרחשת

המושג "מילים שאולות" מכוון לאותן מילים שאומצו משפה אחת לשפה אחרת. הסיבות לתופעה הן שונות ובהן ניתן למצוא:

חילופי תרבות ותקשורת – כאשר תרבויות מתקשרות, הן לעתים קרובות "מחליפות" ביניהן מילים הקשורות למאכלים, מנהגים, מושגים ועוד. למשל האנגלית שאלה את המילה "יוגה" מסנסקריט ההודית, והשפה הספרדית שאלה את המילה "שוקולד" מאחת משפות האצטקים שבמקסיקו.

מסחר – חילופי סחורות ושירותים המוחלפים בין קהילות תרבותיות שונות בעלות שפה שונה.

הגירה וכיבוש – נדידת קבוצות שונות, או כיבושן של מדינות על ידי תרבות בעלת שפה אחרת, גורמת לנודדים או לנכבשים לאמץ מילים שונות ששייכות בעצם לקבוצה השלטת. לדוגמה, בעקבות הכיבוש הנורמני של אנגליה במאה ה 11 ישנן בשפה האנגלית מילים רבות שהושאלו מהשפה הצרפתית.

השפעה – שפות אירופאיות רבות שאלו מילים מהשפה האנגלית בשל היותה השפה המדוברת ביותר העולם ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר. השפה האנגלית נתפסת כיוקרתית ובעלת השפעה רבה בתחומים רבים ובהם מדע, טכנולוגיה, תרבות ועוד.

חסך לשוני והשלמת פערים – חסר במונח מקביל למושג או גוף/נושא חדש. דוגמא ברורה מאד ומוכרת ביותר לכך היא הדרך בה שאלה השפה האנגלית מהשפה הגרמנית את המושג "גן ילדים" לשם תיאור אגף של מערכת החינוך. לעתים החסך הוא דווקא בהדגש המבוקש.

התאמה

כדי להתאים עצמן לדפוסים ולכללים של השפה השאולה עוברות מילים שאולות לעתים קרובות שינויים פונולוגיים ומורפולוגיים.

פונולוגיה– המדע העוסק בהֶגֶה, במבנה של לשון/שפה נתונה

מורפולוגיה – המבנה הפנימי של המילה וחלוקתה ליחידות בעלות משמעות דקדוקית או לשונית. למשל שורש, בניינים (הפעיל הופעל וכו') נטייה (זכר, נקבה גוף ראשון שני וכו'). העברית משתייכת לשפות השמיות להן תבניות שונות ולכן למורפולוגיה קשר הדוק ליכולת הקריאה למשל: בבואנו לקרא מילה שאיננה מנוקדת ואין לנו היכרות קודמת אתה, באופן בלתי מודע נכניס אותה לתבנית מוכרת זו או אחרת, כדי שיקל עלינו לקראה בצורה מהירה.

מילים שאולות בשפה העברית

כפי שציינו למעלה, השפה המדוברת ביותר בעולם היא השפה האנגלית. אין פלא שגם השפה העברית חשה צורך לשאול ממנה מילים לעצמה והן הרבה מעבר ל"היי" ול"ביי".

קוקי – עוגייה – אנחנו מוצאים את השימוש במילה "קוקי" לא אחת על גלידות "קוקילידה". ה"קוקי" השתרשה.

סלפי וסמארטפון – צילום עצמי בטלפון החכם, האגזוז – כן אותו צינור פליטה שבודקים לנו בכל מבחן רישוי שנתי כדי לוודא שאינו פולט עודף גזים רעילים. ואל תשכחו את הבוילר – דוד חימום. "הדלקת את הבוילר?" כי למי מתחשק להתקלח במים קרים בחורף. גם ה"קונדישינר" שהוא מרכך השיער וה"טוסטר" שהוא מצנם, ה"לוקר" שהוא תא נעיל שחוסך מאתנו לסחוב את התיק הכבד ועוד.

כל המילים השאולות הללו משתלבות בשפה העברית בשיחות היומיום שלנו בצורה טבעית וחלקה.

תשמחו בוודאי לדעת כי הביטוי שיכור באנגלית " "over bottle נלקח מיידיש "אובער בוטעל – auber butel" כשביידיש הכוונה היא ל"עובר בטל" בעברית.

השפעת היידיש על השפה העברית- מילים שימושיות רבות, הנשמעות כמעט מידי יום בפי דוברי השפה העברית באות במקור מיידיש ובהן: פרנסה – ביידיש היא מבוטאת פארנוסע, באלאגן (אתם מכירים בית בלי?) מקורה ביידיש, משגע – משיגע מיידיש.

מהשפה האיטלקית אימצה השפה העברית מושגים רבים במוזיקה כמו סונטה, קנטטה, מאסטרו, וכלי נגינה כמו צ'לו צ'מבלו ועוד. כמובן שלא נשכח את הפיצה הסלאמי והפסטה, את הפרימדונה והבלרינה ועוד.

מהיפנית את הג'ודו והקריוקי שלא לשכוח חלילה את הסושי והסויה. מצרפתית את הבגט והשף והבגאז' (כן תא המטען שמעל לאגזוז) ופפיון וקפושון ועוד.

לסיכום

השפה העברית מציגה מגוון אינסופי, עשיר וצבעוני של מילים שאולות משפות אחרות. מילים אלה משקפות את פעילות הגומלין וההשפעה ההדדית התרבותיות והיסטוריות של העברית עם תרבויות שונות ומגוונות.

המילים השאולות משאירות את השפה חיה ותוססת ומשמשות עדות לקשרים שבין תרבויות לאורך הדורות.